הערים שלנו הפכו לכספות. על המרוויחים והמפסידים של יוקר הדיור

אפשרויות האזנה נוספות: גוגל | אפל | ספוטיפיי | רסס

תל אביב שוב דורגה במקום גבוה במדד בינלאומי של יוקר המחייה. מהו מדד הביג מק? מה המשמעויות של יוקר הדיור?. מתוך שיחה עם קובי אוז, ששודרה לראשונה ב-24/1/2020 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה

< בגלל הרגולציה: תל אביב מהערים היקרות ביותר בעולם >

< מדד הביג מק >

להרחבה -

העשור השני של המאה ה-21 התחיל בקול תרועה רמה. זוכרים את המחאה החברתית? על רקע התנודות הטקטוניות בכלכלה מדד Numebo מצטרף לעוד מדדים שמדווחים שתל אביב היא אחת הערים היקרות בעולם, כמו מדד האקונומיסט. מדד מרסר מצא שתל אביב יותר יקרה מערים כמו פריז ולונדון. ככה זה היה כבר ב-2012, וגם לאחרונה ב-2019. אם מסתכלים על המגמה בעשור האחרון, תל אביב טיפסה ממקום 38 למקום 16 - עלייה מרשימה מאוד בזמן יחסית קצר. היא גם במקום הראשון מבין כל הערים במזרח התיכון.

האם זה אומר שיותר זול לגור בחולון מאשר בתל אביב?

הבהרה - המדדים הבינלאומיים יש להם מטרה לבדוק יוקר מחייה כדי שחברות רב לאומיות יוכלו לחשב את השכר המתאים לעובד שעושה רילוקיישן. בשנים האחרונות יש הרבה יותר עובדים שעושים רילוקיישן לתל אביב, ולכן היא מופיעה במדד. זה גם אומר שהמטרה של המדד היא לא להבחין בין חולון לתל אביב, אלא יותר בין לונדון לתל אביב.

למה זה חשוב? בהרבה השוואות בינלאומיות תל אביב היא לא בדיוק תל אביב, אלא יותר "מחוז תל אביב", כולל הערים הסמוכות (למשל, חולון). לפעמים היא אפילו יכולה להיות גוש דן רבתי - מנתניה בצפון עד אשדוד בדרום ועד מודיעין במזרח. במשולש הזה גרים כמעט חצי מהישראלים. צריך לשים לב כיצד תל אביב מוגדרת במדדים שונים.

למה כל כך יקר פה?

הסיבה המרכזית היא דיור. לפי הנתונים של נומבו, מרכיב הדיור מהווה בערך שליש מההוצאות של משק בית בתל אביב. עוד שליש זה מזון.

לאחרונה, השבועון אקונומיסט התעמק מאוד בנושא הזה. הוא קרא למדיניות הדיור במדינות המערב "הטעות הגדולה ביותר". בפרויקט של האקונומיסט נטען שאנחנו אובססיביים בנוגע לבעלות על דירה. העושר של העולם נמצא במידה רבה בנדל"ן - בערך באותה מידה כמו כל הכסף שמושקע בניירות ערך.

מה זה אומר על הערים שלנו? זה אומר שהערים שלנו הפכו לכספות.

איך זה בא לידי ביטוי בישראל? ל-1.8 מיליון משקי בית בישראל יש לפחות דירה אחת בבעלותם. ההון שמגולם בדירה הישראלית נע בין 414 אלף ש"ח בעשירון התחתון ל-3.1 מיליון ש"ח בעשירון העליון, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. זאת אומרת שערי ישראל מכילות את העושר הגדול שהישראלים צברו בעשור החולף - הדירות שבבעלותם.

מי שהכי מושפע מזה הם כמובן הצעירים, ובייחוד בשכבות מוחלשות. זה בעצם מקטין את המוביליות החברתית. יותר קשה להיכנס לעיר, ליהנות ממה שיש לה להציע, ולהתקדם בחיים.

מדד הביג מק

זה התחיל בתור בדיחה של השבועון אקונומיסט. להשוות את שערי המטבע במקומות שונים בעולם לפי מחירו של ביג מק.

כמה עולה ביג מק היום בישראל? 17 שקלים. כשממירים את זה לדולרים יוצא בערך חמישה דולרים וחצי. אם היינו לוקחים את זה בתור מדד לשער החליפין היינו מבינים שהדולר שקול ל-3 שקלים. בפועל, שער החליפין הוא קצת יותר גבוה. זה אומר שהשקל הישראלי אמור להיות חזק יותר, אבל זה לא משתקף במחיר של ביג מק.

המחשבה הייתה שהמחיר צריך להיעשות דומה יותר ככל שהעולם הופך למחובר יותר. בפועל, זה לא קורה. המדד הזה, במקום להציג את הדמיון בין מדינות, בעצם מציג יותר את השוני בין מדינות, ובייחוד את ההבדלים ביוקר המחייה.

האם תל אביב יקרה בגלל הרגולציה?

גם חיפה וירושלים מופיעות במדד נומבו 2019, על אף שבמקומות יותר נמוכים. כשמבינים את זה, מבינים שתל אביב יקרה כי ישראל יקרה. לפי ניתוח של עיתון דה מרקר, יש שתי סיבות עיקריות לכך - (1) אנחנו משלמים הרבה על מה שאנחנו קונים בסופר, ובאופן מפתיע - (2) אנחנו מעסיקים פחות עובדים זרים ביחד למדינות אחרות. אלו שתי סיבות שבאמת תלויות בפיקוח ממשלתי.

יש עוד סיבה שיקר לנו לקנות בחנויות מקומיות, והיא הארנונה. כשהעירייה גובה ארנונה מתושבים זה לא מכסה את ההוצאות של העירייה. הארנונה שנגבית מעסקים, שהיא בגדול פי חמישה יותר גבוהה, היא זו שבעצם מממנת את בתי הספר, את משאיות הזבל, את גני השעשועים ואת כל מה שעירייה מספקת לתושביה.