24 || עירוניות טקטית

בפריז עושים מקום לרוכבים, ולא נותנים למכוניות לחזור העירה

אפשרויות האזנה נוספות: גוגל | אפל | ספוטיפיי | רסס

אן הידלגו, ראשת העיר פריז, קבעה באופן חד משמעי שחזרת המכוניות לעיר בסיום הסגר פשוט לא באה בחשבון. לקראת סיום הסגר על העיר, שנמשך חודשיים, העירייה יצרה 50 ק"מ של נתיבי אופניים חדשים כמעט בן לילה. איך זה נעשה? ומדוע כל הערים בעולם צריכות ללמוד מפריז? שיחה עם גואל פינטו, מתוך התוכנית "גם כן תרבות", ששודרה לראשונה ב-10/5/2020 בתחנת הרדיו "כאן ב" של תאגיד השידור הציבורי "כאן". האזנה נעימה

< התוכנית המלאה >

< עלייה בביקוש למכוניות בווהאן, סין >

< הידלגו: המכוניות לא יחזרו לרחובות פריז >

< נתיב אופניים טקטי בבולוואר סן מישל >

< נתיב אופניים טקטי ברו דה ריבולי >

< ההצלחה הגדולה של עירוניות טקטית: טיימס סקוור >

< נתיב אופניים טקטי בברלין >

< נתיבי אופניים טקטיים בבריסל >

< עירוניות טקטית ב-2020 ברצלונה >

< פריז תפרוס 650 ק"מ של נתיבי אופניים >

< סקירה של עירוניות טקטית ב-2020 בעולם >

< העירוניות הטקטית עדיין לא הגיעה לישראל >

< בתל אביב האיצו את העבודות לסלילת נתיבי אופניים >

< ארגוני הסביבה מתריעים מפני חזרת המכוניות >

< מילאנו תפרוס 35 ק"מ של נתיבי אופניים טקטיים >

< אוקלנד, קליפורניה, תהפוך 74 מייל של רחובות לידידותיים להולכים ולרוכבים >

הרחבה

בעידן של ריחוק חברתי, אי אפשר לסמוך על תחבורה ציבורית. אנשים חוששים להידבק. הצפי הוא שיותר אנשים יסעו לבד במכונית כדי להיכנס לערים.

בעיר ווהאן שבסין זה כבר קרה - חלה עלייה בביקוש למכוניות. סקרים מצביעים על כך שעבור 77% מהנשאלים הסיבה העיקרית לרכישת אוטו כרגע היא שלא רוצים להידבק.

בהרבה מקומות בעולם - תכף נדבר גם על ישראל - ראשי ערים רואים מה שהולך לקרות. עוד מכוניות זה עוד פקקים, עוד רעש, עוד זיהום - וזיהום אוויר זה הדבר האחרון שאנחנו צריכים כשאנחנו נלחמים בווירוס שתוקף את מערכת הנשימה. אז מה עושים? פשוט לא חוזרים אחורה לשגרה הישנה, אלא יוצרים מציאות חדשה.

אן הידלגו, ראשת העיר פריז, קבעה באופן חד משמעי שחזרת המכוניות לעיר בסיום הסגר פשוט לא באה בחשבון.

לקראת סיום הסגר (מחר, 11/5), העירייה שינתה הרבה רחובות, כך שהנתיבים למכוניות הפכו לנתיבים לאופניים. רחובות מרכזיים כמו בולוואר סן מישל (ליד הפנתאון של פריז וגני לוקסמבורג) ורו דה ריבולי (הרחוב של מוזיאון הלובר).

כדי לעשות זאת בזריזות השתמשו ב"עירוניות טקטית" - יצירה של שינוי מהיר במרחב העירוני באמצעים זמניים.

לדוגמא, לפני כמה שנים, ג'נט סאדיק-דאן, שניהלה את רשות התחבורה של העיר ניו יורק עשתה מהלך מדהים. היא סילקה את המכוניות מטיימס סקוור. איך היא עשתה זאת? באמצעות שימוש מבריק בקונוסים ודליי צבע. זה קל, זול ומהיר. רואים את התוצאות מיד. והכי חשוב - זה הפיך. אם רואים שזה לא מסתדר, אפשר להחזיר את המצב לקדמותו.

אז נתיבי האופניים החדשים הם פשוט מחסומים זמניים וסימון בצבע על הכביש. זה קל, זה זול, זה מהיר. ועכשיו - זה גם הכרחי. הרבה ערים עלו על הגל הזה, ואנחנו רואים נתיבי אופניים שנולדים בן לילה. בברלין, בבריסל, בברצלונה, ובעוד הרבה מאוד ערים - רחובות שבמשך שנים תכננו בהם נתיבי אופניים, הרוכבים דרשו אותם, נאבקו עליהם - ופשוט בוקר אחד קמים, והנה יש נתיב אופניים חדש. חלק קוראים לזה גם "שבילי פופ-אפ". ללא ספק זו אחת הלימונדות הטובות שקיבלנו מהלימון הזה.

עכשיו צריך להבין ש"עירוניות טקטית" זה כלי, זה אמצעי להשגת מטרה. אז מה המטרה? שבילי הפופ-אפ שבוצעו עכשיו בפריז הם באורך של 50 ק"מ. ראשת העיר אן הידלגו כבר יצאה בתוכנית מאוד שאפתנית להפוך את כל הרחובות בפריז לידידותיים לאופניים עד 2024. בסופו של דבר יהיו בעיר יותר מ-600 ק"מ של נתיבי אופניים. בעצם, ניצלו את הסגר כדי לקדם את התוכנית הזו במהירות.

למה זה חשוב? ולמה כל הערים צריכות לנהוג כמו פריז? לכולם היו תוכניות גדולות לעשור הזה שנפתח בשנת 2020. הערים שלנו נכנסו לעשור הזה עם אתגר מאוד גדול, שהוא משבר האקלים. הערים שלנו אחראיות לשיעור גבוה מאוד מפליטות גזי החממה, בייחוד מתחבורה.

הערים שלנו יצטרכו לעשות מאמץ אדיר בעשור הקרוב כדי לשנות את האופן שבו אנחנו מתניידים. אם אתם גרים בעיר, הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לכם זה שהעיר שלכן תחזיר את המצב לקדמותו. זה אומר שאנחנו שוב בדרך לקטסטרופה.

נתיבי אופניים טקטיים הם פשוט מצילי חיים - גם בטווח המיידי, וגם בטווח הארוך. בהרבה מקומות אנשים מגלים שהם מאוד אוהבים את השינוי הזה, והזמני מהר מאוד הופך לקבוע. הערים שלנו חייבות לאמץ את הכלי הזה של עירוניות טקטית.

בהרבה ערים ניצלו את הזמן של הסגר כדי לעשות מהפכה ברחוב. הקצאה מחדש של המרחב הציבורי - קודם היה הרבה מקום למכוניות. עכשיו עשו הרבה מקום להולכי רגל ולרוכבי אופניים. בישראל זה בקושי קרה, לצערנו. בתל אביב קצת האיצו את העבודות לסלילת נתיבי אופניים, אבל חוץ מזה כלום. עכשיו כשחוזרים לסוג של שגרה, היא יותר מדי מזכירה את השגרה הישנה, וזה פשוט אסון. ארגוני התחבורה בישראל מתריעים על כך.

גם במילאנו למדו מפריז. גם באוקלנד. למה לא בראש העין? בעפולה? בירושלים? בחיפה?