1 || זוהי רק ההתחלה
מאז 2008 רוב אוכלוסיית העולם חיה בערים. אבל מה זה בעצם אומר? והאם זה בכלל נכון? זה הפרק הראשון של הפודקסט לאורבניסטים ואורבניסטיות בישראל, ואני תומר שלוש. אני מקווה שתיהנו להאזין כמו שאני נהנה לשדר. האזנה נעימה!
לינקים:
טקסט מלא
עירוניות היא התשובה שלי לשאלה "מה מעניין אותך?" - וכששואלים אותי מה זה "עירוניות" אני עונה שאין תשובה אחת נכונה. למעשה, עירוניות זה הרבה דברים - תכנון עירוני, שלטון מקומי, דיור בר השגה, התחדשות עירונית, ערים חכמות, ערים ירוקות, ג'נטריפיקציה, קהילות אורבניות, ערים גלובליות... אלו רק חלק מהנושאים שאני עוקב אחריהם, ושהפודקסט הזה יעסוק בהם.
אם אתם, כמוני, מתלהבים מנושאים כאלו, כנראה שלא הצלחתם לחמוק מהנתון הבא: רוב אוכלוסיית העולם חיה בערים. זה קרה לראשונה בהיסטוריה של האנושות רק בשנת 2008, לפני שנים ספורות. התחלנו להתיישב בערים בסביבות האלף העשירי לפני הספירה (כלומר, לפני יותר מ-11,000 שנים), אז מדובר בידיעה מרעישה, אבל גם מאוד מוזרה. הידיעה הזו מתנוססת בהתחלה של כל כנס על ערים ועירוניות, בעמוד המבוא של כל ספר או חוברת שמוקדשים לאורבניזם, ובתוכנית העסקית של כל סטארט-אפ בתחום של חדשנות אורבנית. אבל מה זה בעצם אומר שרוב אוכלוסיית העולם חיה בערים? והאם זה בכלל נכון?
כשמשווים את העיר להמצאות אחרות מעשה ידי אדם, דווקא עולה התהייה למה לקח לנו כל כך הרבה זמן להגיע למצב שבו קצת יותר מ-50% מאוכלוסיית העולם גרה ביישובים עירוניים. מהרגע שהומצא הטלפון ועד שהפך לפריט חובה בכל בית חלפו לא יותר ממאה שנה. גם האינטרנט הגיע מהר מאוד לשיעור חדירה גבוה. "שיעור חדירה" - כך אנחנו קוראים לגידול באחוז המשתמשים מתוך כלל האוכלוסייה, ובמילים אחרות, לכמה משקי בית ההמצאה שאנחנו מדברים עליה הצליחה לחדור. למעשה, ייתכן שהשנה, שנת 2017, שיעור החדירה של האינטרנט יחצה את רף ה-50%, כלומר, שרוב אוכלוסיית העולם תהיה מחוברת לאינטרנט. זה קרה תוך עשורים ספורים בלבד. אבל יכול להיות שההשוואות האלה עושות עוול לעיר, שהיא אולי ההמצאה הגדולה ביותר בתולדות האנושות. בואו נשים את הדברים בפרספקטיבה עם המצאה דומה יותר.
כתב היתדות, שהוא צורת הכתב הקדומה ביותר שאנחנו מכירים, הופיעה בסביבות האלף הרביעי לפני הספירה, כלומר, זמן רב אחרי הערים הראשונות שהופיעו במזרח התיכון ובמסופוטמיה. המצאת הכתב הייתה כל כך חשובה, שבאמצעותה אנחנו מפרידים בין כל מה שיבוא לאחר מכן (ההיסטוריה) לבין כל מה שהיה לפני כן (הפרה-היסטוריה). אבל שאלתם את עצמכם פעם מתי הגיע שיעור החדירה של הכתב ל-50%? מתי רוב אוכלוסיית העולם יודעת קרוא וכתוב? זה קרה בסביבות שנות ה-70'. כלומר, העיר היא ההמצאה עם הקצב האיטי ביותר של שיעור חדירה בתולדות האנושות. אפילו ידיעת קרוא וכתוב תפסה יותר מהר. אם זו אכן המצאה כה חשובה, לקח לנו המון זמן להבין את זה.
האם באמת הפנמנו שהעיר היא המצאה גאונית, או שאולי לא כל כך? כדי לענות על זה, צריך להבין איך בדיוק מגדירים עיר, וליתר דיוק איפה היא מתחילה ואיפה היא נגמרת, פיזית, על המפה. השנה פורסם הדו"ח העולמי של האו"ם על מצב הערים, נכון לשנת 2016. אני אשים קישור בתיאור של הפרק הזה, כדי שתוכל לעיין בעצמכם בנתונים. הדו"ח הזה התמודד עם סוגיית ההגדרה של אזור עירוני, ופיצל אותה לשלוש אפשרויות - העיר עצמה (city proper), הדבוקה העירונית (urban agglomeration) והאזור המטרופוליני (metropolitan area). השימוש בכל אחת מההגדרות היה כרוך בנתונים שהיו זמינים בכל אחת מהמדינות. מבין כ-1,700 ערים עם מעל 300,000 תושבים, רק ב-35% נבדקה אוכלוסיית העיר עצמה, ואילו בשאר הערים נבדקו הערים באופן מכליל יותר כדבוקה של כמה יישובים או כאזור מטרופוליני.
למה זה בעייתי? בואו ניקח דוגמא מוכרת. אנחנו מכירים את תל אביב כעיר בת 450,000 תושבים, שמוקפת בעוד ערים - אלו הן ערי גוש דן. אבל לצורך הדו"ח של האו"ם נעשה שימוש בהגדרה המכלילה ביותר, שלכדה את כל האזור המטרופוליני שבין אשדוד בדרום, נתניה בצפון ומודיעין-מכבים-רעות במזרח. במשולש הזה חיים כמעט חצי מהישראלים. לכן, תל אביב מופיעה במסד הנתונים של האו"ם כעיר בת 3.5 מיליון תושבים. חיפה גם כן מככבת עם כמיליון תושבים.
האם כל התושבים שנספרו באמת גרים בערים? האם כל האנשים האלה חושבים שהעיר היא המצאה נהדרת, ושהם רוצים לגור בעיר? נשאל את תושבי כפר אז"ר מה הם חושבים על רמת גן השכנה. נשאל גם את חברי קיבוץ גליל ים על הרצליה. גם נשאל את תושבי כפר שמריהו אם הם מרוצים מהמטרופולין שבו הם חיים. אני סבור שבכל היישובים הפסטורליים הללו לא נמצא אנשים שמדברים בשבחי העיר. הם בטח יעידו על עצמם שהם העדיפו לגור באווירה "כפרית". אלא שכולם נספרו כחלק מה"עיר" - במרכאות כפולות - תל אביב. במובן הזה, הספירה של האנשים שמתגוררים באזורים אורבניים, לא מדויקת.
אנחנו עוד רחוקים כברת דרך מהנקודה שבה רוב אוכלוסיית העולם אכן גרה בערים. אני מתכוון ליישובים עירוניים צפופים, עם הרבה בניינים והרבה אנשים, עם קרבה ונגישות למקומות תעסוקה, למסחר ושירותים ולמרחבים ציבוריים. אבל גם אם לא נבקר את הנתונים יותר מדי, ואין לנו את הידע והיכולת לעשות זאת עבור כל מדינה, העיור עוד לא הפך לתופעה רווחת בכל המדינות. אמנם האו"ם צופה שאוגנדה תעבור את רף ה-50% בעוד עשר שנים, אבל בינתיים היא רק ב-16%. האם זה באמת יקרה כל כך מהר? האם אתיופיה תספיק להגיע ל-80% החזויים לה, אם היום היא מגרדת את ה-20% מלמטה? התמונה העכשווית לא מצביעה על חצייה של מסה קריטית. בהודו ובפקיסטן - שתי מדינות עצומות - רק כשליש מהאזרחים מתגוררים בערים. אפילו פה קרוב, במצרים, שיעור העיור עומד על 43% בלבד.
ועוד שאלה שאנחנו מוכרחים לשאול את עצמנו - לצורך העניין, נניח שאכן רוב אוכלוסיית העולם מתגוררת בערים - באיזה מין ערים אנחנו גרים? ב-25 השנים האחרונות נוספו בעולם המתפתח כ-200 מיליון תושבים לאזורים עירוניים המוגדרים כסלאמס. אלו 200 מיליון תושבים, שמשקי הבית שלהם לא מחוברים לתשתית סבירה של מים וביוב, או שיותר משלושה אנשים חולקים חדר אחד, או שבית המגורים שלהם אינו עשוי מחומרים עמידים. אפריקה הובילה את הגידול באוכלוסיית הסלאמס עם כ-100 מיליון תושבים נוספים - בלאגוס שבניגריה, בקינשאסה שבקונגו ובעוד ערים שעולות עכשיו על המגרש. האם זו ההמצאה הגדולה בתולדות האנושות? עשרה אנשים בפחון בלי מים זורמים?
בניגוד למה שמספרים לכם, אנחנו לא נמצאים בנקודת השיא של תהליך העיור. למעשה, עוד לא ראינו כלום. זה תהליך ארוך, שנמשך אלפי שנים, ששיאו לא נמדד בשיעור חדירה גבוה יותר. השיא של תהליך העיור יגיע כשהעיר תהיה מקום טוב לחיות בו, וכשהעיר גם תיחשב למקום טוב לחיות בו. את זה התחלנו לראות רק בשנים האחרונות, למשל, עם הכלכלן אדוארד גלייזר שכתב ספר בשם "ניצחון העיר" על האופן שבו ערים לאורך ההיסטוריה הניעו את הכלכלה העולמית ורמת הפיתוח האנושי. גם ג'יין ג'ייקובס המפורסמת היא החלוצה ההולכת לפני המחנה. היא הפכה לשם דבר, משום שהייתה אולי הראשונה לזהות את המרכיבים של מרקם החיים האורבני שהופכים את העיר לצורת חיים טובה.
מתי האמונה בעיר תהיה לנחלת הכלל? אין לדעת. מה שבטוח הוא שיש לנו הרבה עבודה לעשות כדי שזה יקרה. אני מתכוון לאלו שכבר מאמינים ורוצים להפיץ את הבשורה. זו קהילה של נשים ואנשים שעוסקים במקצועות מגוונים, וכולם מתייחסים בדרך זו או אחרת לערים ולעירוניות. הם השגרירים של הרעיון שהעיר היא ההמצאה הגדולה בתולדות האנושות. אני קורא לנו אורבניסטים ואורבניסטיות.
עד עכשיו דיברנו על העבר, אז בואו נדבר על העתיד. בין אם זה חשוב או לא חשוב, נכון או לא נכון - רבים מאמינים שהמאה ה-21 היא המאה הראשונה שבה רוב אוכלוסיית העולם תתגורר בערים. האמונה הזו היא שמעוררת הרבה עניין בקרב חברות טכנולוגיה, חוקרים באקדמיה, סוכנויות ממשלתיות ועוד גופים - מקומיים ובינלאומיים. זה תהליך שקורה בכל רחבי העולם, והוא מזמן לפתחנו אתגרים גדולים והזדמנויות פז.
בפרק הבא אני ארצה להרחיב קצת על ההיסטוריה של הערים, וגם לספר על עוד דברים שחקרתי ועשיתי. אולי בהמשך גם נדבר עם עוד אנשים וננסה ביחד להגדיל את הידע שכולנו נהנים ממנו. אני האורבניסט תומר שלוש - ואני מקווה שנהניתם מהפרק הזה ושתמשיכו ליהנות מהפרקים הבאים. מאוד אשמח לשמוע מכם מה תרצו לשמוע בפודקסט הזה. תודה שהאזנתם.
